דירוג אשראי אישי – המדריך המלא

בחודש אפריל 2019 נכנס לתוקף "חוק מאגר נתוני אשראי" החדש שבמסגרתו בסופו של תהליך כל אזרח בישראל יקבל דירוג אשראי אישי – מספר שינוע בין 300 (גרוע ) – 850 (מצוין) נקודות שיסמנו את איתנותו של הלקוח כאשר 300 זה הכי גרוע ו 850 זה הכי טוב,

בחודשים האחרונים חקרתי את הנושא מכל הבחינות ואני גאה לפרסם את המדריך המלא היחיד שיש כיום!

היסטוריה – כיצד התנהלנו עד היום

על פי החוק הקודם היה מאגר מידע שריכז אך ורק את הנתונים השליליים שנתקבלו מגופים בנקאיים, חברות אשראי, וגופים רשמיים כגון הוצאה לפועל ובנק ישראל,
המאגר נוהל על ידי חברת BDI ונקרא על שמה, במקביל לחברת B&D הפחות מפורסמת שגם נתנה שירות זה.

פירוט הנתונים השליליים במאגר הקודם

• צ'קים חוזרים בגין אכ"מ (אי כיסוי מספיק)
• חזרה של 5 צ'קים ומעלה והתראת מושל"כ (מושך צ'קים ללא כיסוי)
• לקוח מוגבל או מוגבל חמור
• פשיטת רגל
• דרישת תשלום מתאגיד בנקאי שלא כובדה
• תיקים בהוצאה לפועל – גם תיקים שנסגרו עד לפני 5 שנים

במידה והלקוח "תקין" ואין עליו מידע שלילי אז מתקבל דף ריק שבו כתוב שאין מידע שלילי על הלקוח,

במידה והלקוח "מלוכלך" (זה הסלנג) ויש עליו מידע שלילי אז מופיע גם "מידע חיובי" על הלקוח שזה אומר פירוט ההלוואות הבנקאיות ומסגרות האשראי שיש ללקוח שהוא עמד בתשלום שלהן כסדרו.

החסרונות של המאגר הקודם

• המאגר היה מתעדכן רק פעם בכמה חודשים – כך שתיאורטית לקוח שחזרו לו צ'קים יכל להמשיך לקחת הלוואות במשך כמה חודשים עד שהמאגר התעדכן
• לקוח תקין יכל לנהל מספר חשבונות בנק במקביל מבלי שבנק אחד ידע על השני ולהגיע כך להלוואות בסך כולל של מיליון ₪ ללא שום שעבוד
• המידע השלילי בגין פשיטת רגל נשמר במשך 7 שנים מה שהקשה על פושט רגל להשתקם
• הוראות קבע שלא כובדו לא נרשמו במאגר
  

המניע הנסתר של בנק ישראל בקידום החוק החדש

בשנים האחרונות סך ההלוואות של משקי הבית בישראל זינק,
אולם לבנק ישראל לא היה מידע מלא עבור מה נלקחו ההלוואות האלו, כמה מהן משמש ל"סגירת החודש" כמה משמש לצריכה כגון חופשות, חתונות, וכמה משמש לרכישת רכב….

ובנק ישראל חשש שהתפתחות בועת אשראי בשוק הרכב יכולה לגרום לקריסה כלכלית במשק,
וזה אחד הגורמים שדחף את בנק ישראל להמליץ על חוק נתוני אשראי החדש.

חוק נתוני אשראי החדש – דירוג אשראי אישי

במסגרת החוק החדש בנק ישראל בנה מאגר מידע עצום שאליו מדווחים כל הגופים הבנקאיים והחוץ בנקאיים את כל הנתונים הכלכליים על לקוחותיהם, המאגר נבנה על פי המודל שרק "נותן אשראי" שמדווח למאגר על לקוחותיו יזכה לקבל גישה למאגר, וזאת על מנת "לעודד" את כל הגופים לדווח למאגר על לקוחותיהם.
במסגרת המאגר החדש ידווחו למאגר כל הנתונים חיוביים ושליליים כאחד מה שיקל על הבנקים לקבל תמונת מצב מקיפה על הלקוח

הנתונים המדווחים למאגר הם  מ 3 השנים האחרונות כלומר משנת 2016.

בנק ישראל מחלק רשיונות "ללשכות אשראי", אלה גופים שפועלים למטרת רווח והם בעצם יתווכו בין המאגר של בנק ישראל לבין "נותני האשראי" שיבקשו מידע מהמאגר,
כך שכל פעם שנותן אשראי ירצה לקבל מידע על לקוח מסוים, הוא יפנה לאחת מלשכות האשראי, הלשכה תגבה על כך תשלום מסוים, תוציא את המידע מהמאגר ותעביר אותו לנותן האשראי, זאת על מנת שלא יהיה לנותני האשראי גישה ישירה לכל הנתונים שבמאגר והם ינצלו אותו לרעה.

אלו הפרטים שידווחו למאגר על ידי הבנקים וחברות אשראי חוץ בנקאיות:

• פרוט כל חשבונות הבנק שיש ללקוח
• גובה מסגרת האשראי ואחוז הריבית על המסגרת
• גובה ניצול מתוך מסגרת האשראי
• גובה ומשך תקופת החריגה ממסגרת האשראי
• סכום החריגה הגבוהה ביותר ממסגרת האשראי בכל חודש
• מספר הוראות קבע שירדו בחשבונו בכל חודש ומספר ההוראות קבע לא כובדו
• מספר הצ'קים שהלקוח נתן בכל חודש ומספר הצ'קים שחזרו מכיוון שלא היה להם כיסוי
• פירוט כל ההלוואות שיש לו בחשבון, סכום ההחזר החודשי, תאריך סיום ההלוואה וגובה הריבית בכל הלוואה
• פירוט פיגור בתשלום ההלוואה
• פירוט הלוואות שהסתיימו וסיבת הסיום, האם נפרעו במועד המתוכנן/ לפני הזמן/אחרי הזמן
• בטוחות שיש להלוואות ושווי הבטוחה
• פירוט כל המשכנתאות שיש ללקוח ושווי הדירה הממושכנת
• מספר כרטיסי האשראי שיש ללקוח, גובה מסגרת הכרטיס, גובה הריבית וסכום הניצול מהכרטיס בחודש הדיווח. (פירוט על כל כרטיס בנפרד)
• דיווח על פשיטת רגל/הוצאה לפועל/עיקול חשבון/כונס נכסים/חשבון מוגבל/
• ערבויות שיש ללקוח וסכום הערבות
• מי ביקש לקבל מידע על הלקוח וסיבת הבקשה (זה נותן לבנק אינדיקציה האם אתה מבקש הרבה הלוואות)

פרטים שלא מופיעים במאגר

• מידע על הסכום שיש ללקוח ביתרת זכות בחשבון העו"ש
• גובה החסכונות שיש ללקוח
• מידע על ניירות ערך שיש ללקוח
• מספר הצ'קים והוראות קבע שהלקוח קיבל בכל חודש.
• גובה ההכנסה של הלקוח

הגנה על פרטיותי

מאגר נתוני האשראי נשמע מפחיד וחודר לפרטיות – זה אכן כך,
ולכן חוק זה הוחרג מחוק הגנת הפרטיות.

בקשה למחיקת המידע שלי מהמאגר

קיימות שתי אפשרויות בקשה לשמור על פרטיות הלקוח

1. בקשה שבנק ישראל ימחק את כל הפרטים שלך מהמאגר –
זה אפשרי רק אם לא היה מידע שלילי לגביך ב 3 שנים האחרונות

2. בקשה שבנק ישראל ישמור את פרטיך במאגר, אך לא ימסור אותם לחברות האשראי.

בכל מקרה במידה ויתקבל עליך מידע שלילי בנק ישראל יחזור לאסוף עליך מידע במאגר עד תום 3 שנים "נקיות" ללא מידע שלילי שאז תוכל לשוב ולבקש מחיקה מהמאגר.

האם כדאי לבקש שיסירו אותי מהמאגר?

בגלל שהחוק עדיין בתחילת דרכו לא ניתן לדעת במדויק מה ההשפעה של בקשה למחיקה מהמאגר על יכולת קבלת הלוואות מהבנקים,
אולם מכיוון שבכל מקרה גם אם הלקוח ביקש שיסירו אותו מהמאגר,
אם יש עליו "מידע שלילי" אז כן יאספו עליו מידע חיובי ושלילי כאחד,
אז תמיד יש לבנק אינדיקציה לדעת אם הלקוח בעייתי,
כי אם לא מופיע על הלקוח מידע שלילי כלל, זה אומר שהוא תקין.
ההבדל יהיה אם הבנקים ידרשו לקבל "דו"ח אשראי מלא" או את הדירוג האישי (המספרי) של הלקוח שבמקרה שהלקוח ביקש למחוק את פרטיו מהמאגר הבנק לא יוכל לקבל את הנתונים הללו,
ואז הלקוח לא יוכל לקבל את האשראי המבוקש.

היתרונות של המאגר החדש

• בנק ישראל מקבל מידע מקיף, מלא  ומפורט על מצב ההלוואות והמשכנתאות בישראל
• הגנה על נותני האשראי בישראל – כך שיקבלו מידע מקיף על מצבו הכלכלי של כל לקוח
• "חינוך" האזרחים להתנהלות כלכלית נכונה אחרת הם לא יוכלו לקבל הלוואות
• דיווח מיידי למאגר המידע
• המידע ראוי לשימוש רק 3 שנים
• מתן כלי שיאפשר ללקוח לדעת מה מצבו הכלכלי ולדרוש את התנאים המגיעים לו

החסרונות של המאגר החדש

• לקוחות "חלשים" יפגעו מהמאגר, מצבם הכלכלי יחמיר עד שהם יודרו לחלוטין ממעגל מקבלי האשראי מה שימנע מהם לפתוח עסק ולהשתקם
• ירידה לפרטים קטנים וחוסר יכולת "לספוג" חריגות קטנות – חריגה של 200 ₪ מעל 30 יום כבר תדווח למאגר
• מעבר לדירוג אישי יקטין את שיקול הדעת הניתן לבנקאים ואנשים שמדורגים נמוך לא תהיה להם בכלל אפשרות לקבל הלוואה ולא משנה מה הסיבה לדירוג הנמוך.
• פגיעה בפרטיות הלקוחות

מי יכול לראות את המידע שלי?

1. אתה – אתה יכול להוציא דוח אישי על עצמך, שזה הדוח הכי מפורט שיש וכולל גם את שיעור הריבית שאתה משלם, רק אתה יכולה להוציא את הדו"ח עם הריביות!

2. בנקים ונותני אשראי שמעבירים מידע למאגר הנתונים של בנק ישראל –
דו"ח נתוני אשראי – אך ורק לאחר שתאשרו לבנק או נותן אשראי לבדוק את דירוג האשראי שלכם הוא יוכל לקבל גישה לדוח המפרט את כל הנתונים החיוביים והשליליים שלכם הקיימים במאגר של בנק ישראל מלבד גובה הריבית שאתם משלמים

3. כל אחד – בנק, נותן אשראי, חברה או אדם פרטי
 כל מי שיצהיר כי הוא עומד לעשות אתכם עסקה בתשלומים, לקבל מכם צ'קים, להשכיר לכם דירה וכדומה, יכול לרכוש "מלשכת אשראי" שיש לה גישה למאגר המידע על פי חוק (כיום פועלות 3 לשכות כאלו )  דו"ח שנקרא "חיווי אשראי" והוא מקביל לדו"ח BDI הישן ובו יצוינו אך ורק הנתונים השליליים על הלקוח במידה וישנן.
מחובתו של מבקש דו"ח חיווי אשראי לעדכן את הלקוח בעל פה שהוא מתכוון לבקש עליו דוח חיווי אשראי וכן לרשום זאת במפורש במסמך התשלום

4. דירוג אשראי אישי – כל לשכת אשראי משקללת את כל הנתונים הכלכליים של הלקוח על פי אלגוריתם שלה שמהווה סוד מסחרי ומנפיקה לו דירוג אשראי אישי שמבוטא כמספר בין 300 (גרוע) ל 850 (מעולה) שידרג את איכות הלקוח, וייתן אמת מידה קלה להשוואה לגבי מצב הלקוח,
נכון להיום חלק מהלשכות עדיין לא סיימו את פיתוח הדירוג שלהן ולכן לא ניתן לדעת דירוג של איזו חברה יהיה הכי דומיננטי.
דירוג אשראי אישי זה בעצם "מוצר" שלשכות האשראי מוכרות בתשלום והוא לא מופיע בדו"ח נתוני האשראי האישי שניתן להוציא בחינם.

איך זה מתנהל בפועל?

בנק ישראל הקים אתר  ייעודי לצורך ניהול מאגר המידע ומתן השירות ללקוחות בכתובת
https://www.creditdata.org.il
כל אזרח זכאי לקבל על פי חוק "דו"ח עצמי מלא" בחינם פעם אחת בשנה,
אך שימו לב שעל מנת למצוא את הדוח החינמי תיאלצו לגלול למטה את הדף כי בהתחלה מציעים לכם רק את הדוחות בתשלום.
לאחר שתזדהו באופן מאובטח תוכלו להזמין את הדו"ח שלכם,
ותוך שעה הוא ישלח לתיבת המייל שלכם.

מבנה הדו"ח האישי

הדו"ח שמתקבל מפורט ביותר ולכן הוא גם ארוך מאוד בין 20 ל 40 עמודים בממוצע, ויכול להגיע גם למאות עמודים תלוי בפעילות הלקוח ונדרשת סבלנות על מנת לקרוא אותו כראוי.

לשמחתי, הדו"ח מתחיל עם "תמצית נתוני הלקוח" שמאפשר לקבל תמונה כללית מהירה האם הלקוח עומד בהתחייבויותיו או לא,

בעמודים שלאחר מכן הדו"ח חוזר ומפרט את הרכב ההלוואות וגובה הריביות בכל מוצרי האשראי הקיימים ללקוח, (כלי שימושי בשבילי כיועץ משכנתא לקבל תמונה מלאה ומרוכזת של כל ההלוואות שיש ללקוח)
לאחר מכן רשום המידע השלילי שנתקבל מרשויות וגופים ציבוריים כגון הוצאה לפועל

לאחר מכן מופיעה רשימת הגופים שביקשו לקבל עליכם מידע, תמיד הלקוחות מופתעים לגלות מי ביקש עליהם מידע.

מידע שגוי

באתר הייעודי תוכלו לדווח על מידע שגוי שמופיע בדו"ח שלכם ולבקש שיתקנו אותו,
נכון להיום קיבלתי מלקוחות תלונות רבות על מידע שלילי שגוי שנמצא במאגר, היו עירניים דווחו עליו באתר ותבקשו שהוא יתוקן.

התנהלות הבנקים לאור החוק החדש

בעקבות החוק החדש ישנם מספר שינויים בהתנהלות השוטפת של הבנקים

• הבנקים שינו את כל "כתבי ההסמכה" ליועצי משכנתאות ושתלו שם סעיף בו הלקוח מאשר להם לקבל עליו "דו"ח אשראי"
• נכון להיום הבנקים משתמשים בדרך כלל בדו"ח "חיווי אשראי" המצומצם, שמקביל לדו"ח הישן ולכן מבחינת הבנקים למשכנתאות אין שינוי במסמכים שכל לקוח צריך להביא בעת לקיחת משכנתא, רק בעת בקשה למשכנתא בסכומים גבוהים הבנק מזמין דו"ח נתוני אשראי מלא.
• בעתיד כשכל הלשכות יתחילו להנפיק דירוג אשראי אישי ללקוחות, אם הבנקים אכן יתחילו להשתמש בדירוג האישי, זה ישנה את כל עולם המשכנתאות וההלוואות ואז הלקוחות הבעיתיים יתחילו לחוות קשיים אמיתיים בקבלת משכנתאות והלוואות.
• כל מתן אשראי ללקוח בחשבון משותף של 2 בני זוג מחייב את הבנק לקבל אישור משני בני הזוג וזה יוצר הרבה מריבות בין בני זוג כי במקרים רבים האשה לא מודעת למצב הכלכלי ולפתע היא נדרשת לאשר לקיחת הלוואה.

ההתנהלות המומלצת בעקבות החוק החדש

מאז ומעולם אני ממליץ, מסביר, זועק ומתחנן ללקוחות שיתנהלו בצורה נאותה, לצרוך בהתאם ליכולתם ולעמוד בהתחייבויותיהם,
ולאור החוק החדש שהוא הרבה יותר "אכזרי" מההתנהלות שהכרנו עד היום,
אני חוזר ומפציר בכם להתנהל בצורה נאותה, לא לקחת הלוואות מיותרות, לוודא שיש כיסוי לכל הצ'קים שלנו, שאנחנו עומדים במסגרות האשראי ומשלמים בזמן את כל ההתחייבויות שלנו,

לאחר ההקדמה הזו ניגש ישר לעניין,
עליכם להוציא מהאתר את הדו"ח האישי שלכם ולוודא שכל הנתונים נכונים,
לאחר מכן תבדקו את גובה הריבית שאתם משלמים והאם ניתן להוזיל אותה,
אם אין לכם מושג בריביות דברו איתי))
אם אתם מגלים שהריבית שלכם גבוהה, ואתם לקוחות טובים, זה הזמן לנהל מו"מ עם הבנק על מיחזור ההלוואה או מעבר לבנק אחר שיתן לכם ריבית נמוכה יותר.

אם אתם מגלים שאתם לקוחות "בעיתיים" זה הזמן להשתנות ולהתחיל לשמור על התנהלות כלכלית נאותה,
בסרטון הזה שהכנתי תוכלו לקבל הסבר מפורט מה הבנקים "אוהבים" לראות וכיצד להעלות את הדירוג האישי שלכם
https://youtu.be/lsRXiURCW_8

בהצלחה

לשאלות והבהרות אל תהססו לפנות אלי בפרטי
0556689009
קובי